קיראו כאן על ביקור במועדון צ׳רלטון את׳לטיק Chartlon Athletic FC, מהליגה השנייה באנגליה, במשחק נגד Fulham שהתקיים ב Valley, לונדון, שלאחריו פגשנו את גיא לוזון הנהדר, מאמן הקבוצה.
![]() |
.VS |
![]() |
2 |
2 |
איפה זה:
תכירו:
תאריך הביקור שבת, 4.10.15, 12:00
שם הקבוצה Charlton Athletic FC
כינוי The Addicks
תאריך הקמה 1905
איצטדיון The Valley, London תכולה: 27,111
ליגה ומיקום (ביום הביקור) Chanpionship (ליגה שנייה) מקום 16/24
אתר רשמי | ערך בויקיפדיה
הביקור שלנו
משחק המחזור ה-10 בליגה השניה שובץ, עקב חשיבותו (דרבי לונדוני) לשעה 12:00 בצהרי יום ראשון, והיווה מבחינתנו "סתימה" מושלמת ליום ללא כדורגל. כידוע, בימי ראשון ממעטים לשחק בליגות הנמוכות, כך שלא היתה לנו אף אלטרנטיבה אחרת, ובכלל, זה יום בו האנגלים מעדיפים לנוח בבית. צ'רלטון, היא נציגה לונדונית נוספת מבין עשרות הקבוצות הממוקמות בבירה, לא מהבכירות שבהן בקליבר של צ'לסי, ארסנל, טוטנהם, אך ודאי שלא סינדרלה בקליבר של ברנט, דגנהם או ווינגייט & פינצ'לי… כדי להוסיף נפח סינדרלאי לביקור הזה, יצרנו קשר מראש עם מאמן הקבוצה, גיא לוזון לפני בואנו בסדרת מיילים המסבירים על הפרויקט, ועל הכוונות שלנו. גיא ענה להפתעתנו בשמחה לכל מייל, ואף הציע לנו כרטיסים חינם למשחק. הוא היה אף מוכן לפגוש אותנו למפגש קצר מיד אחרי המשחק בין מסיבות העיתונאים הרבות הצפויות לו באותו יום. ככה זה באנגליה…
הגענו לאיזור גריניץ' בסביבות 10 בבוקר. החנינו את הרכב במרכז קניות Asda, הרמי לוי של אנגליה. החניה חינם, אגב עד 3 שעות, למי שמעוניין, אך לשעה וחצי בלבד בימי משחק. לקחנו את הסיכון, והחלנו לצעוד לכיוון ה Valley. ככל שהתקרבנו, כך נוכחות האוהדים שראינו גברה. צבאות אדומים של אוהדים רבים כבשו פאבים, חנויות פיש & צ'יפס וסניפים של Ladbrokes, (דוכני הטוטו).
בחנות המזכרות של צ'רלטון, הקטנה אך המרשימה בהחלט, נפרדנו מכמה שילינגים לטובת חוברת משחק, צעיפים וחולצה רשמית, ועשינו דרכנו במעלה היציע המרכזי. הרגשנו מיד בבית. אוהדי צ'רלטון הם באמת משהו מיוחד. מדובר בקבוצה קהילתית שמושכת אוהדים רגועים בעיקר, שבאים לכדורגל כמו לחוג במתנ"ס. בכיף. גם ה- Valley, בן 27,000 המקומות, הוא מהקומפקטים והביתיים בהם ביקרנו, בכל הרמות. מדרגות רבות הפרידו בין מפלס החנייה המלא לקומת היציע העליונה, בה התמקמנו. ככל שהתקרבנו, כך שמענו הד שירת האוהדים הלך וגבר… ואין כמו הרגע הזה שאתה רואה לראשונה את הזוהר של הדשא! חצינו את מסדרון הקפיטריה ולאחר עוד כמה מדרגות, ה- Valley נפרש לפנינו במלא הודו וזוהרו. וכשמו כן הוא, האיצטדיון ממוקם בעמק בין גבעות לונדוניות לא אופייניות, סטייל פאבלות של ריו דה-ז׳נירו, עם הרבה בתים משובצים בשיפוע, רק בלי העוני. נוף מדהים, ומזג אויר מושלם לחוויה בליגה שנייה.
המשחק החל. אילולא באנו עם דעות קדומות מהתקשורת המקומית והתקשורת בארץ בדבר מעמדו של גיא לוזון שלנו, על כך שאיבד את חדר ההלבשה, ועל כך שהשחקנים לא ״מתאבדים על המגרש״ עבורו, היינו חושבים שמדובר בקבוצת אמצע טבלה שקטה ורגועה. כבר בדקה הראשונה נשלח חלוצה של צ׳רלטון לאחד על אחד עם שוער פולהאם, אבל החמיץ בשלומיאליות. מסתבר שהיתה זו החמצת המשחק כבר מאותו רגע, שכן האדומים לא השכילו לתרגם את היתרון הביתי המובהק של מעל 12,000 הצופים שדחפו אותם ללא הפסקה. לעומתם, 2,000 אוהדי החוץ השחורים לבנים של פולהאם, עשו יופי של רעש בדקה ה-32 כאשר נכבש שער היתרון הראשון, לאחר בעיטה חופשית חזקה שהשוער הדף קדימה ישר לרגלי שחקן צהוב. וגם בדקה ה- 59, כאשר היתרון הוכפל לאחר שליטה מלאה של צ׳רלטון.
בשלב הזה כבר התחלנו לחשוש מקיומה של הפגישה המיועדת לנו בתום המשחק עם לוזון. אמרנו שהוא ודאי יהיה עצבני וטרוד בגלל ההפסד, ואנחנו האחרונים שיהיה לו כח עבורם. ועם חלוף הדקות אכן הקהל נעשה עצבני יותר ויותר, ונראה שהלחץ השפיע גם על השחקנים, וגם על גיא, שעמידת הצפרדע האופיינית לו על הקווים, הפכה לפקעת של קפיצות והוראות טקטיות עם הידיים לכל הצדדים. בכל התקפה, קרא כמעט כל היציע מאחורינו: Who's in the box? לטענתם, כנראה, שחקני ההתקפה של צ׳רלטון עדיין לא עודכנו במטרה העיקרית של המשחק – להכניס את הכדור לשער, ובאופן שיטתי תקפו לרוחב, כמעט ללא שחקנים בתוך הרחבה. הדקות עברו. צ׳רלטון יושבים על פולאהם. גלים גלים של התקפות עקרות ושל כמעטים. עד שהגיעה הדקה ה-81. קואוץ׳ לוזון שלף את הקלף – מס׳ 4, קפטן הקבוצה הפצוע Johny Jackson. החילוף התבצע במהלך קרן של האדומים. Jackson נכנס, התרומם לנגיחה וכבש עם המשקוף. איזה חילוף. איזה חילוף!
GET IN!!! צרחו כולם, וגם אנחנו. המנחוס נשבר. הסכר נפרץ. ההתקפות של צ׳רלטון נעשו ממוקדות יותר. Jackson עשה רושם שיש עבור מי לשחק ועם מי. בעשר הדקות האחרונות עשו צ׳רלטון מהלכים שלא נעשו בכל שמונים הדקות שקדמו להן. איזה לחץ. איזה משחק. אבל דווקא כשהמסורים שבאוהדי צ׳רלטון החליטו שגם להם נמאס, והתקפלו כל אחד לביתו הקט והמהביל, נכבש שער השוויון בדקה ה-95 (לאחר תום 4 דקות תוספת הזמן), 2:2 !!!! הפעם של Cousins בנגיחה חזקה מקרוב אחרי מהלך כדורגל מופלא. והיה לצ׳רלטון עוד זמן לכבוש את השלישי… שוב היו האדומים מול שוער, ושוב החמיצו במהלך האחרון של המשחק. המשחק הסתיים ברגשות מעורבים של פיספוס גמור בגלל שתי החמצות מסמרות שיער, ושל שמחה על היתרון הגדול של האורחים שנמחק. אנחנו בעיקר שמחנו על הסיכוי לפגוש במאמן שלא הפסיד.
ירדנו מטה לקומת החניה, ונכנסנו לאולם קבלת הקהל העסוק. הצגנו את עצמנו כאנשים שבאו מרחוק לפגוש את קואוץ׳ גיא לוזון פרום יזרעאל. המתנו בחדר צדדי שהשקיף לדוכן הקבלה. עברו שם עיתונאים, שחקנים לפני ואחרי מקלחת, שחקני עבר מעונבים ולבושים יפה, משפחות של אצולת צ׳רלטון שירדו מיציעי הכבוד ועוד ועוד. לאחר כחצי שעה, הוא הגיע. לבוש בחולצת צהוב-מארקר זוהרת, כששתי האותיות הראשונות של שמו הפרטי ושם משפחתו תפורות על הצד בו אלוהים ברא את הלב, וטייץ שחור שהבליט את גובהו הרב, עמדנו ארבעתנו משתאים מול הסלב הישראלי הכי חם בסצינת הכדורגל בלונדון. צנוע, חייכן, נחמד וסבלן, שוחח איתנו גיא כחמש דקות, כאשר בחדר ליד יושבים ומחכים לו עיתונאי הממלכה, כולל מאמן הקבוצה האורחת במסיבת עיתונאים מסורתית כיאה לסיכום המשחק המרכזי של המחזור. לוזון קיבל מאיתנו בשמחה ובהערכה פלאק מיוחד שעשינו עבורו לקראת המפגש. הודנו לו רבות על זמנו ועל כך שכיבד אותנו ביום עמוס שכזה.