אורלנדו נגד אינטר מיאמי Orlando FC vs. Inter Miami CF

קראו כאן על המשחק בין אורלנדו לבין אינטר מיאמי במסגרת ליגת ה- MLS.

.VS

1

 

1

איפה זה:

תכירו:

תאריך הביקור שבת 24.2.24, שעה 18:30  
שם הקבוצה Orlando City FC 
תאריך הקמה 2013  
איצטדיון Inter & Co. Stadium (Orlando, FL) תכולה: 25,500
קהל במשחק 25,527
ליגה ומיקום (ביום הביקור) MLS, 4/15
מתנגדים Iner Miami CF (14/15)
אתר רשמי

הביקור:

אני מודה, לקחתי את הילדים לראות את מסי, אבל אלוהים חשב אחרת, ובגלל שהמשחק התקיים בערב כיפור, כבודו נעלב, ופצע לנו את מסי ושעות לפני המשחק התבשרנו שה- GOAT יראה את המשחק מהיציע יחד איתנו. כמה אומללים החיים האלה יכולים כבר להיות??? אז נכון שהמשחק עצמו לא היה המטרה המרכזית לביקור שלנו באורלנדו, אבל הוא ללא ספק היה אחד השיאים שלו, והוא מתחרה ב: מיאמי, ניו יורק, Cape Canaveral, Disneyland ועוד פלאי תבל.

יצאנו למשחק אני, בתי שלי (15) ובני ברק (12) להם אני מנסה בכל כוחי להוריש את ההפרעה הנפשית שלי, ללא הצלחה. החנינו את הרכב מרחק הליכה דיי גדול ממנו, וכל הדרך הייתה מלאה אנשים שנהרו אליו – הרוב לבושים סגול, כפה ושם היו אוהדים שהגיעו כל הדרך ממיאמי עם הוורוד שלהם. ״הדרבי הלטיני״ קוראים למפגש הזה ולא טעו – התרבות הלטינית הצבעונית השמחה והחמה הייתה מורגשת מאוד בשירים, בשפה, ובלבוש המינימלי של האוהדות.

האצטדיון של אורלנדו היה מרשים עוד מרחוק, מקושט דגלים סגולים עם סמל האריה הבוקע מקרני השמש בשילוב אותיות ענק: VAMOS ORLANDO. האינטר אנד קו. יכול להכיל עד 25 אלף צופים, ונראה שבאותו רגע כולם היו בחוץ, שרים ורוקדים. כיאה לאירוע ספורט אמריקאי המוני, מרגש החניה היה מלא בפיק-אפ טראקס עצומים, שאוהלים מחוברים לחלקם האחורי, מנגל, והרבה הרבה בירות. כך מעבירים האוהדים בארה״ב את ימי המשחק – משעות הבוקר ממש ועד תחילת האירוע. פסטיבל לכל דבר. באותו רגע הבנו שהכדורגל כאן בארה״ב עשה קפיצת מדרגה משמעותית משנת 1993 בה הקומה הליגה, בעקבות אירוחה של ארה״ב את גביע העולם שנה לאחר מכן.

אורלנדו – חזק בצמרת, מקום רביעי עם מאזן מכובד מול מיאמי המשתפרת מאז בואו של מסי באמצע העונה – במאזן לא מרשים של 9-15-5 (מקום 14/15). אבל כל הסטטיסטיקה הזו פשוט לא מעניינית ברגע שנכנסים לתוך תחומי האצטדיון. אחרי שבכניסה מחלקים סדרנים חולצות סגולות לכל אוהד, אתה נחשף לעוצמת תרבות הכיף האמריקאית. הכל פשוט מתוכנן כדי למקסם את חוויית הצופה, בכל הזויות והמרכיבים:

  • עשרות עמדות שתיה ואוכל מכל סוג שהוא, הכל כמובן XXXL
  • עשרות עמדות מכירת Merchandise (משם הבאתי חולצה רשמית למזכרת)
  • זוויות צפיה מרהיבות על המגרש עצמו מכל פינה
  • כסאות נוחים ומסומנים, כשמול כל כסא – מקובע מחזיק כוסות ענקי

הערב החל אט אט לרדת, והתפאורה עוצרת הנשימה, בשילוב שירי האוהדים בקצב לטיני ממכר, הציבו תפאורה מושלמת למשחק כדורגל שהתוצאה בו היא רק בונוס. מול עינינו, ביציע שמאחורי השער, החל לרדת דגל תפאורה ענק שנפרש לכל רוחב היציע, דבר שהטריף את הקהל עוד יותר. מה שהכי בלט בעיני היה הדמיון הרב בין המתרחש מול עיני לכדורגל האנגלי אותו חוויתי לא מעט. תפוסת האיצטדיון המלאה עד אפס מקום – אין כסא אחד ריק!, היציעים הנמוכים שממש מזכירים יציעים אנגליים טיפוסיים, האקוסטיקה שמחזירה הד לכל מילה של אחרון האוהדים בקהל והסדר המופתי בכל תור אם לשירותים ואם לדוכני המזון – זה ממש אנגליה פה.

שער של David Ruiz בדקה ה- 52 לטובת האורחים הצליח קצת להוציא את הרוח מהמפרשים של המוצ׳צ׳וס המקומיים, אך שוויון בדקה ה-66 מרגליו של Duncan McGuire דאג להשיב אותה. כיף גדול. חוויה מטורפת.

 

המשחק הסתיים ב- 1:1. ויצאנו כולנו מרוצים, גם אני וגם הילדים, ושאמרו שלא ישכחו את האירוע הזה…
קאט אנד ראפ. עוד נקודה על הגלובוס זכתה לביקור, היינו פה.

גלריית תמונות

גלריית וידאו

תגיבו, מה ׳כפת לכם?

תגובות