קטגוריה: פוסטים
שעריים שלי
את כל ילדותי העברתי דווקא קרוב מאוד למגרש של מרמורק. בית אמי היה ברחוב האמהות, ובית סבתי בז׳בוטינסקי. שניהם מרחק הליכה של צערים ספורים מהמגרש האדום. כשגדלתי, אף שיחקתי בקבוצת הנוער של מרמורק, תחת הדרכתו של אהוד עידן. אני זוכר שבתות בהן קירות הבית היו רועדים מהרעש שמגיע מהמגרש. כל התקפה או בודאי אחרי שער, סבי וסבתי היו כמעט עולים לבוידעם מהזעקות מחרישות האוזניים. וזה היה יפה…
שנים אח״כ, התחילה האהדה לשעריים. אני לא זוכר בדיוק מתי זה התחיל, ואיך ״עברתי את הכביש״, אבל משהו בשעריים, בהיסטוריה העשירה שלה, אולי אהדת הדוד שלי (שבתור ילד היה אוהד שרוף), אולי האמי מאמין המכביסטי העדיף מבחינתי על הפועל, השפיעו עלי, גרמו לי להתאהב במשהו חדש. לאהדה הצטרפו גם חברים קרובים ובתקופת שירותי הצבאי, האהדה היתה בשיאה. המשחקים המרתקים מול הפועל רמת גן, (הצ׳ילבה שלנו) בבית ובמכתש ז״ל היו חוויה בלתי נשכחת. נסענו לראות את שעריים בטייבה (וכמעט שלא חזרנו אחרי שער הניצון של קובי חסן בדקה ה-90), נסענו לדימונה וחזרנו עם אבנים על הגג, אפילו לאיכסל בחוץ הגענו, כאשר חברי הטוב יריב שותף להפקרת עמדת שמירה פסטורלית אי שם באחד בסיסי צה״ל. וכך צברנו זכרונות לכל החיים.
בשנים בהן הפכתי להיות אבא צעיר ולימים אבא פחות צעיר, הגעתי פחות למגרשים. עזבתי את העיר והקמתי את ביתי בפרדס חנה. המרחק גדל, אבל כל הזמן עקבתי מרחוק. העונות בהן שיחקה שעריים בליגה ב׳ היו ארוכות כנצח, ועשה לעיתים רושם שאין תקומה לאימפריה של פעם. במהלך השנים האחרונות, בהן חזרה הקבוצה לליגה א׳, גם אני חזרתי למגרשים. יותר מכל, הודות לחברי יריב, ששוב נדבק גם הוא בחיידק הכחול. כל מפגש שלנו במגרש בימי שישי או שלישי הפך להיות אירוע חברתי – כמו אז, כשהיינו חברים לספסל הלימודים באורט רחובות. במו עינינו ראינו את שעריים עולה ללאומית בתום עונה חלומית, ובכאב לב גדול, חוזרת לליגה א׳ שוב…
הרגעים בהם עמדנו שנינו, מחזיקים את בנינו הקטנים בתום משחק הבית האחרון בלאומית נגד הפועל ירושלים, היתה הרגע בו הבנתי שאני אוהד את הקבוצה הנכונה. דקות אחרי הבשורה מנצרת עלית שלמעשה הורידה אותנו, עמדנו שם, מחאנו כפיים ואמרנו תודה על החוויה הבלתי נשכחת. דמעות השחקנים, אבל יותר מכל מאות האנשים שעמדו שם איתנו, שהם אתם, הקהל של שעריים – הוא הדבר האמיתי והנכס הגדול של כולנו.
הדרך החדשה של שעריים היא מקור לגאווה עבורי. בחודשים האחרונים בהם החלטתי לתת יד בפרויקט הזה, הכרתי אנשים שכל כולם נתינה ורצון לעזור. יש באויר הרגשה שקם כאן משהו חדש בכדורגל הישראלי, משהו בריא, שקוף, עם בסיס רחב של אהבה משותפת לקבוצה. מאחל לכולנו לחזור למקום הטבעי שלנו בליגה השנייה (אולי הפעם בלי קיצורי דרך), אבל גם אם לא, תמיד נמשיך לתמוך ולעודד…
קרב הקנריות של אנגליה
נפתח בשאלה קטנה: איפה אתם הייתם ב 14.7.2015?
– אם אתם צרפתים, וחייתם במאה ה-13, הייתם בודאי מאושרים שיש לכם מלך חדש, כי לואי השביעי עלה לכס השלטון ביום זה בשנת 1223.
– אם אתם קנדיים, בודאי לא תשכחו את השיטפונות הגדולים שאיימו להחריב את העיר מונטריאול בשנת 1969.
– אבל אם אתם אנגלים, לא תשכחו לעולם את משחק הידידות ההיסטורי בין היטצ׳ין טאון הצנועה מהליגה השמינית – לנורוויץ׳, קבוצת הצ׳פיונשיפ שהתקיים ב-14 ביולי שנת 2015.
האם יש קשר בין ״לינקולן סיטי״ מאנגליה, ל״לינקולן רד אימפס״ מגיברלטר?
לא.
עוד יומיים, ב 28.6, תתמודד קבוצה אלמונית מגיברלטר, במוקדמות ליגת האלופות של אירופה, נגד פלורה טאלין, אלופת אסטוניה. פעמים רבות שאלנו את עצמנו האם יש קשר בין מועדון לינקולן סיטי, המשחק בליגה החמישית באנגליה, למועדון הגיברלטרי (המוצלח יותר, ללא ספק).
Daniel Turner – Braintree FC Supporter
את דניאל טרנר בן ה-18, פגשנו במשחק בהיצ׳ין, ויום לאחר מכן במשחק של צ׳לטנהאם. מסתבר שדניאל הוא Grounhopper רציני, שלא מוותר על אף משחק באף רדיוס באף סופ״ש אנגלי. דניאל הוא אחד האוהדים הנאמנים ביותר של בריינטרי, קבוצת הליגה החמישית.
שביל החלב של אקרינגטון סטנלי // אבי מלר
ילד נכנס למטבח עם כדורגל בידו, ופותח את המקרר. חברו הצמא ממתין לו ליד השולחן.
יש לך לימונדה?
לא, קח את זה (מוציא בקבוק חלב)
חלב? איכס.
אבל זה מה שאיאן ראש שותה.
איאן ראש?
כן, והוא אומר שאם לא תשתה מספיק חלב, כשתגדל תוכל לשחק רק באקרינגטון סטנלי.
אקרינגטון סטנלי? מי אלה?
בדיוק.




ה״דרבי שמעבר לגבול״
הדרבי שמעבר לגבול – (חתיכת שם, תודו), הוא הכינוי למשחקי הכדורגל המפגישים את קבוצת Chester FC או Chester City FC (לשעבר) עם קבוצת Wrexham, והוא אחד ממשחקי הדרבי המרתקים והחמים שיש באנגליה כיום. שני המועדונים נמצאים במרחק של 12 מייל קו אוירי זה מזה, ותאמינו או לא, למרות ששני המועדונים משחקים כיום ב-Conference Premier (רמה 5) הם מהבכירים שבמועדוני הכדורגל בכל האיזור.
הכל על מבנה הליגות באנגליה
כנראה שזה המאמר הראשון אי פעם בעברית בנושא הזה, או לפחות אם לא הראשון, ללא ספק המעמיק ביותר. אני מתיימר (בעת כתיבת שורות אלה), לספר לכם על מבנה ליגת הכדורגל באנגליה על כל הסתעפויותיה, אזוריה, ושיטת העלייה ירידה מכל ליגה. כדי שאם יום אחד ישאלו אתכם ברחוב באיזו ליגה משחקת היפהיפיה Farnborough, תוכלו לשלוף את התשובה מיד.
ליגה ז׳ // בילו חקלאי
עשרות רבות של ביקורים בממלכה לאורך השנים לא מעקרים את הצורך בחדשנות. לא כזו שמפוזרת באין ספור שכיות החמדה שיש לאי להציע, אלא כזו שנמצאת מעבר לפינה, מתחת לפנס ואיכשהו לא יצא עד היום, או אפילו בכוונה.
Yeovil Town – המועדון שלי
אומרים שגבר לא בוחר קבוצת כדורגל, אלא שהיא בוחרת אותו. – אשכרה.
בואו אספר לכם אז יאוביל טאון הקטנה בחרה בי אי שם בתחילת שנות האלפיים, ומאז אני מאוהב.