קיראו כאן על המשחק בו צפינו בין ווסט ברומיץ׳ West Bromwich Albion, במשחק פרמייר ליג, נגד ברנלי Burnley שהתקיים ב Hawthorns, ווסט ברומיץ׳.

	.VS
0		4

איפה זה:

תכירו:

תאריך הביקור שני, 21.11.16, 19:45
שם הקבוצה West Bromwich Albion
כינוי The Baggies
תאריך הקמה 1878
איצטדיון Hawthorns, West Bromwich, תכולה: 26,852 
ליגה ומיקום (ביום הביקור) Premier League מקום 9/20
אתר רשמי 

הביקור שלנו

משחק הפרמייר ליג בין ווסט ברומיץ׳ לברנלי התקיים בערב יום שני. יום משחקים בלתי שגרתי למשחקי פרמייר ליג. את הדרך הארוכה מ- Suffolk, בחוף המזרחי עד לב ליבה של הממלכה התחלנו מוקדם בבוקר, כאשר את השעות המוקדמות העברנו בטיול קצר ברחובותיו המלאכותיים של אאוטלט גדול בקיימברידג׳ הגשומה. סביבת ה Hawthornes – איצטדיונה הביתי הקומפטי והיפה של ברומיץ׳, היתה מלאה בדוכני נקניקיות וצ׳יזבורגרים, שהעשן המיתמר מהם, במיוחד על רקע הלילה השחור והקר ניראו כמו ארובות הכימיכלים בחיפה.

במגרש החניה, היו ממוקמות שתי חנויות המרצ׳נדייז הרשמיות: האחת היא המגה-סטור, חנות מרשימה למדי עם אינספור מוצרים המתקשטים בסמל הציפור והפסים הכחולים לבנים, והשניה, חנות צנועה יותר, שכנראה שייכת לעמותת האוהדים של המועדון. אל מול שתי החנויות חנו להם רכבי הפאר של שחקני וחברי הנהלת המועדון, היו שם בנטלי, יגואר ומרצדס, כייאה למועדון מעושר המכבד את עצמו ואת כיסו.

לאחר שעברנו בקושי ב Tursntiles הצרים באופן קיצוני, יצאנו ליציע כדי לראות כמה באמת השתלמו לנו 16 הפאונדים שהשקענו במשחק הזה. איך לומר זאת בעדינות – אכזבה לא היתה שם.
האיצטדיון היה מושלם. קומפקטי, מקורה ברובו, נקי וביתי, כשאת כיסאותינו מצאנו ממש ״על הדשא״ בשורה A, ממש במרכז, על עיגול האמצע!

במשחק של אותו הערב, אירחו האלביונס את ברנלי. שתי הקבוצות, בעונה מפתיעה איישו את מרכז הטבלה. ווסט ברום במקום ה-9 וברנלי, במקום ה-11. אולי לא ה-משחק שהייתם הולכים לראות, אבל בכל זאת, העניין הסתדר לנו יופי בלו״ז הצפוף שלנו.

את הזמן עד המשחק, העברנו בבליסה מחודשת של עוד כמה מטעמים עתירי חלבון וגבינה מהמזנון, ובהימור על 10 פאונד על רונדון, מלך השערים של WBA, שיכבוש את השער הראשון. אט אט, התמלא ה״לובי״ – האיזור בתוך החלק הבנוי שכלל את המזנון והשירותים כמעט עד אפס מקום. קבוצות קבוצות של אוהדים התארגנו במעגלים סביב עמודי התווך שכללו מדפים להניח עליהם את הפאי המהביל, או את הקפה בכוס הקלקר.

יצאנו החוצה להתיישב בכיסאותינו, וגילינו שהם ספוגים מים מהגשם שהחל לרדת בינתיים. מזל שהיינו מצוידים בחולצות הסינדרלה האיכותיות שלנו, כך שבניגוב אחד פתרנו גם את הבעיה הזו. היציעים החלו להתמלא עד אפס מקום. הסדר והניקיון של כדורגל אנגלי היה במיטבו. האקוסטיקה הייחודים שיש למגרשי כדורגל באנגליה גם כן היתה במיטבה, ובליעת המילים הכל כך לא ברורה של תושבי האי התחברה למנגינת עידוד נעימה שפשטה ביציעים. משמאלנו, ביציע שמאחורי אחד השערים, היו ממוקמים האלפים הבודדים שבאו מברנלי, מצויידים בשירים לא ברורים, דגלים ושאלה אחת גדולה שלנו אליהם – למה יצאתם בכלל מהבית בכזה קור?

המשחק החל. הבדלי הרמות בין הכדורגל שראינו אתמול בבריינטרי ובכל שאר המשחקים בליגות הנמוכות באנגליה ובארץ היו תהומיים. זה היה פשוט משחק אחר. מיד היה ניתן להבחין ביתרון האיכותי של WBA, שקיבלו רוח גבית משמעותית ביותר מהאולטראס של קהל הביתי שהיה ממוקם מאחורי אחד השערים, בסמוך לאוהדי ברנלי. שאר האוהדים באיצטדיון היו סיני וסתם תיירי ספורט – כמונו. השערים החלו ליפול כבר בדקות הראשונות כאשר בדקה הרביעית כבש פיליפס את הראשון בסיבסוב הבלם של בנרלי בתוך תיבת החמש. אנחנו יצאנו מגדרינו באותו השער. היינו בטוחים שדווקא רונדון הונצואלני כבש את השער, ואם זה אכן היה הוא היינו זוכים ב 200 פאונד… אוי כמה התאכזבנו שזה לא היה הוא…

בקיצור, מוריסון הגדיל ל 2:0 לאחר מתפרצת בדקה ה 14, דארן פלטשר התכבד בשלישי, ורונדון שעשה הכל חוץ מלכבוש עד אותו רגע מיסמר את הארון של ברנלי עם הרביעי הקליל. אגב, מאחורינו ממש ישבו חמישה חבר׳ה שבאו לעודד את רונדון כל הדרך מוונצואלה (!!!). כל נגיעה שלו בכבוד זכתה מהם לגניחות השתאות והתלהבות ששמורים לסרטי מבוגרים, ועשה רושם שהוא באמת אליל שם, במדינה שכל כך אוהבת אותנו. אנחנו בינינו לחצנו ידיים, ודיי התאכזבנו ששי אנשים יותר דפוקין מאיתנו שעוזבים הכל באמצע החיים ונוסעים לראות כדורגל.

החוויה היתה מושלמת, אך חייבת היתה להסתייים טרם זמנה, כי חמש דקות לסיום חתכנו במהירות לכיוון הרכב, כדי להתחיל את נסיעת הלילה שלנו – מרחק של שלוש וחצי פאקינג שעות לדרהאם – ולמשחק הצפוי לנו מחר – בין הארטליפול לאקרינגטון. לילה טוב!

גלריית תמונות

גלריית וידאו

תגיבו, מה ׳כפת לכם?

תגובות