קיראו כאן על הביקור במועדון הארטליפול יונייטד Hartlepool United, מהליגה הרביעית באנגליה, במשחק נגד Accrington Stanley שהתקיים ב Victoria Ground, הארטליפול.
 |
.VS |
 |
0 |
2 |
איפה זה:
תכירו:
תאריך הביקור שלישי, 22.11.16, 19:45
שם הקבוצה Hartlepool United
כינוי The Pools
תאריך הקמה 1898
איצטדיון Victoria Park, Hartlepool, תכולה: 7,856
ליגה ומיקום (ביום הביקור) League 2 (ליגה רביעית) מקום 19/24
אתר רשמי
הביקור שלנו
קבוצת הליגה הרביעית המתארחת באופן די קבוע בתחתית בשנים האחרונות, מוגדרת גם בקרב אוהדיה כקבוצה בינונית ומטה. כזו שגורמת לאוהדיה סבל רב על כל גול, שלא לדבר על ניצחון. את ה״פולס״ הממוקמים במקום ה-20 באנו לראות במשחק נגד אקרינגטון סטנלי במקום ה-9, באיצטדיונה הביתי – ויקטוריה פארק. אגב, זו הפעם השנייה שהראה את הסטנליז משחקים. הפעם הראשונה היתה כאן בשנת 2010.
העיירה הארטליפול שוכנת לחופה הצפון מזרחי של אנגליה, מרחק טיפת נפט מניוקאסל, מידלסובור, וסנדרלנד – בקיצור הרבה אפשרויות טובות יותר לראות כדורגל, בהן לא בחרנו הפעם. המועדון, שקיים כבר 108 שנים, שייך לקבוצת סחר ענקית מסין, אבל מה שבאמת מעניין בסיפור, שמבחינה מוניציפאלית המועדון הוא לא חלק מאנגליה – אלא הוא חלק מאיי הבתולה הבריטיים. המשמעות הטכנית של הסיפור הוא בעיקר פיננסית – שחקניה הזרים של הארטליפול זוכים להנחות מס משמעותיות עקב כך. שיהיו בריאים האנגלים עם השטויות שלהם…
הגענו לויקטוריה בערך כשעה וחצי לפני שריקת הפתיחה. היה לנו מספיק זמן להתערבב ולהכיר את המועדון מעיר הנמל, בעל סמל גלגל הסירה, המיוחד והציורי. את רכבינו הגדול על הרחוב הראשי שהיה צמוד לאיצטדיון, באישורם המפתיע של סדרני החנייה. מסתבר, שבזמן משחק, כל הרחוב משמש מגרש חניה למוזמנים, ובזמן זה העוברים והשבים משתמשים רק בנתיב אחד לנסיעה.
נכנסנו בארשת כבוד גדולה למועדון שספק כמה ישראלים נכחו בו עד עתה, ואת פנינו קיבל מארק בורוז, ״מנהל המבצעים״ (כך הוא מוגדר באתר הרשמי). מארק הזמין אותנו לבירה על חשבון הבית, והצטרף אלינו לשיחה קצרה ונעימה בפאב החמים שהיה עדיין ריק באותה שעה. כן, היה קר גם לאוהדים הכי מסורים… לאחר זמן מה ירדנו עם מארק לכר הדשא, שם הצגנו לו את הפלאק והדגל, וכולם היו מאושרים. מארק ביקש מהבנות שאיישו את הפאב לתלות את הדגל שזה עתה קיבל עבור המועדון, והדבר בוצע לנגד עינינו המשתאות. איזה כבוד גדול הוא יותר מלראות את סמל הסינדרלה מתנוסס לו על באר רשמי של מועדון כדורגל כה שפל…? כאות תודה, מארק פינק אותנו בחמישה כרטיסי חינם למשחק – ואנחנו? אנחנו עשינו את שלנו!
לאחר מכן, ביקרנו בחנות המזכרות. את החנות איישו כרגיל, בסטנדרט, מוכרות בגיל הישיבה, אליהן הצטרף באופן די חריג, מאבטח נייח ביותר מצוות סדרני החנייה שבחוץ, שכנראה שמר על עשרות אלפי השטרלינגים שהיו חסרים בקופת המועדון. לאחר שביקשנו הדבקה של אותיות שם של חברנו על אחת מהחולצות שקנינו, אימתה המוכרת את השם לפחות חמש פעמים, שכללו חתימה שלי על הצטל׳ה עליו היא כתבה את האותיות – עד שביצעה את ההזמנה.
היה אולי עדיף שקברניטי המועדון יבדקו את איכות שחקניהם באופן דומה כדי לא להסתבך בתחתית גם העונה…
לאחר עוד כמה בירות, צ׳ייסרים, וויסקי וכו׳, הגיעה שעתו של המשחק להתחיל. רמת הפרמייר-ליג אליה הורגלנו ערב קודם, בווסט ברומיץ׳, נעלמה והתפוגגה כקסם ספורטיבי יעיל, ובמשך דקות ארוכות התפתח המשחק לשיעמומון מסטיקי ארוך, נמרח וקר, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. אבל מה שהטריד במיוחד בכל האירוע, היה דווקא חוסר העידוד של הקהל הביתי. מזמן לא נכחנו באנגליה בהופעת קהל כזו מאופקת ושקטה – בהחלט מאכזב. נשקול אם להגיע לכאן שנית! (סתם).
אירוע השיא של המשחק התרחש בדקה ה-62, כאשר נשרק פנדל דיי הזוי לטובת המארחים לאחר הגבהה של כדור לרחבה ועבירה כביכול על השחקן שהתרומם לנגיחה. הפנדל השני בתולדות הסינדרלה, שצולם בשידור חי, הוחמץ גם הוא, אבל מה שקרה אח״כ היה מעניין יותר. לאחר הדיפת השוער את הפנדל והאנדרלמוסיה שהתרחשה אח״כ בתוך תיבת החמש, כבש ניקי דברדיקס במספרת מרשימה והעלה את הפולס ל- 1:0.
את הסיום חתמו הקופים המטורפים (לא ממש) ב- 2:0 בדקה ה-92 מרגליו של לואיס אלסנדרה שחקן הרכש מפלימות׳ ארגייל.
