קיראו כאן על הביקור במשחק בין ליברפול Liverpool נגד ברנלי Burnley, מהפרמייר ליג, באיצטדיונה הביתי אנפילד Anlfield, ליברפול.
 |
.VS |
 |
1 |
2 |
איפה זה:
ליברפול זה נמל, ביטלז וכדורגל – וכל אחד יסדר את זה בסדר החשיבות שהכי מתאים לו. אנחנו ניסינו ליהנות מכל העולמות, וקבענו סיור במוזיאון הביטלז בבוקר יום המשחק נגד ברנלי כדי לעשות וי גם על החוויה הזו. קימה מאוחרת משנת היופי של כל החברים, ובילוי ארוך מהצפוי בחדרי השירותים אחרי ארוחת הבוקר, גרמה לכך שהגענו לעיר ליברפול רק כשעתיים לפני המשחק. לא נשארה לנו ברירה, ומיד הפנינו את הווייז לכיוון אנפילד.
חלקו העליון של אנפילד המזכיר כתר ברזל נראה עוד מקצה קצהו של Oakfiled Rd הרחוב הראשי המוביל אליו. החנינו את הרכב בחנייה של קשיש מקומי בעל מוסף שהציע את מקומו תמורת 5 פאונד בלבד, מרחק הליכה של 5 דקות מהכיסא שלנו ליד הקופ. האמת, שגם אם היה מציע 100 פאונד, לא היינו חושבים פעמיים. התחלנו לצעוד לכיוון הר הגעש האדום כשנחילי לבה אדומה (אוהדים כמונו) זורמים לשם בדיוק כמונו. הרחוב היה מלא חנויות מזללות ופאבים שנראה הזמן כאילו עצר לידם מלכת: שלטים ישנים, חנויות ראווה מאובקות ומפתני עץ שהותקנו כנראה בתחילת המאה הקודמת השתמרו בצורה מעוררת קנאה, ותרמו לאוירה מיוחדת סביב. מדהים איך שבכל פינה היה ממש אפשר לדמיין את ארבעת המופלאים (פול, רינגו, ג׳ורג וג׳ון) צועדים בחליפות שחורות עם פיינט של בירה ביד. איזור האיטדיון היה מלא כמעט עד אפס מקום באוהדים ששרו, עמדו, אכלו ושתו והכל באדום צהוב לבן. היתה אוירת חג בכל מקום. מהפאבים הקרובים ממש לאנפילד, יצאה עד הרחובות שממול שירת האוהדים השמחה שבפנים. כל נסיון שלנו להכנס פנימה, נתקלה בתור ענק ומנומס שהשתרך עד המדרכה, כשבמקביל לו, היה תור נוסף ליוצאים החוצה מהדלת האחורית. לא היה לנו סיכוי להכנס.
אבל על הכניסה לחנות המזכרות לא ויתרנו. חנות המזכרות שנקראת מגה-סטור, התפארה בתור יעיל משל עצמה, ובאנדרלמוסיה מוחלטת בתוך החנות. בקושי היה אפשר למצוא מטר רווח בינך לבין האוהד הסניגפורי שלידך כדי לפרוש ידיים ולמדוד חולצה, אבל כל חברינו עברו את החוויה בשלום, וניהנו מהאותיות האחרונות במלאי שהיו מיודעות להפדסה על גבי החולצות. הרגע האמיתי הגיע. נכנסנו בשערים המפוארים, ועברנו את כל הבדיקות הבטחוניות בהצלחה. נכנסו לבטן האנפילד. המסדרון הראשי המקושט שטיח אדום הוביל אותנו לדלת עץ ששלט שציין שה- 7th Lounge נמצא מאחוריה. האלונג׳ היה מפואר וערוך כאירוע שמזכיר ברית מילה, חתונה או בר-מצוה. קירות הלאונג׳ היו ממותגים בכל האגדות של אנפילד מפיטר בירדסלי עד סוארז. שולחנות ערוכים, בופה ומלצרים קדמו את פנינו בשקט מופתי ובכבוד רב. ישנו ליד השולחן מס׳ 4 שהיה שמור עבורנו במשך החצי שנה האחרונה. לכל אחד מאיתנו חיכה סט של חוברת משחק, קטלוג מוצרים מהחנות, וטופס טוטו. לכל אלה הצטרפו סלסלת לחמניות חמות וערימות של סכום ממותג, שכל פריט בו היה ממותג בלוגו של המועדון. ממש חגיגה.
לאחר הארוחה המצויינת בכל קנה מידה, פנינו למקומותינו השמורים, ולתחילת המשחק. קרובים מאוד לקופ השמח, הצבעוני מלא הדגלים. מרוחקים מטרים בודדים מכר הדשא, היינו ממוקמים מצורה מצויינת. מלבד חוסר המקום המשווע לרגליים, שהיה מחלה של כמעט כל איצטדיוני הפרמייר ליג – לא נרשמו תלונות נוספות. לאחר שהדגל המפורסם של ליברפול שעושה סיבוב על כל יציעי האוהדים עבר גם עלינו פעמיים, עלו השחקנים למגרש. הציפייה לשמוע את ההימנון You’ll Never Walk Alone היתה נחלתם כל כולם, ודקות רבות לפני, כבר כולם היו מוכנים עם מצלמות מכוונות לקופ במצב וידאו. והנה זה התחיל. במילה אחת: צמרמורת. שירת השיר הזה, הפכה למסורת הדומה להמנון לאומי של נבחרת לפני המשחק. גם השופט ושחקני הקבוצה האורחת, עומדים בדממה ומכבדים את ההמנון האדום. הקהל של ברנלי, ניסה להפריע בשירה משלו, אך לא היה להם שום סיכוי אל מול כמעט 50 אלף האדומים בעלי הצעיפים האדומים המורמים למעלה, ששרו כאיש אחד.
המשחק החל בשער דיי מפתיע של ברנלי מרגליו של Barnes כבר בדקה השביעית. ממש לפני השריקה למחצית, בתזמון מופלא, כבש Wijnaldum את השוויון לאחר עירבוביה ברחבה, ואת החותם והמשך החלום לסיכוי להשתתפות בליגת האלופות בעונה הבאה, כבש אמרה Can בדקה ה-61 מבעיטה מדוייקת לפינה מחוץ לרחבה.
בתום המשחק חזרנו ללאונג׳ לקינוח וקפה. ככה זה כשמתרגלים לחיים הטובים… לאחר מכן התמקמנו יחד עם שאר האוהדים הצעירים, הנלהבים והפחות אנגלים כנראה, מחוץ לשערי האנפילד השחורים וחיכינו ליציאת השחקנים. הערב כבר ירד, והתאורה היתה מושלמת. אט אט, לאחר דוש חם ומפנק וקצת ג׳ל בשיער, יצאו האדומים מאובזרים כל אחד בבנטלי, המרצדס והלקסוס שלו דרך השערים השחורים הענקיים אותם הסדרנים נאבקו לפתוח ולסגור כל פעם מחדש. את הקינוח האמיתי בדמותה של בירה קרה לגמנו בפאב קרוב, אל מול שידור ישיר של הדרבי הגלזגואי בין ריינג׳רס לסלטיק.
