קראו כאן על הביקור במועדון דובר אתלטיק, נגד פארנבורו, מהליגה השישית, שהתקיים בקרייבל סטדיום, דובר.
.VS |
||
1 |
1 |
איפה זה:
תכירו:
תאריך הביקור שבת 22.10.22, שעה 15:30
שם הקבוצה Dover Athletic FC
כינוי The Whites
תאריך הקמה 1983
איצטדיון Crabble Athletic Ground תכולה: 5,745
ליגה ומיקום (ביום הביקור) Vanarama National League South (ליגה שישית) מקום 18/24
מתנגדים Farnborough (21/24)
אתר רשמי
הביקור:
אחרי 8 שנים בליגה החמישית (הבכירה מכל פירמידת ה- Non-Leage), ירדה דובר לפני שתי עונות בשנים (20-21) לליגה השישית לאחר החלטה קשה של ההתאחדות האנגלית. היתה זו התפטרות המונית של אנשי הצוות של המועדון עקב מגבלות הקורונה שהשאירו אותו להנמק במהלך חצי עונה, שבסופה – בלית ברירה לרדת נמוך יותר מים המלח.
אבל אנחנו כאן כדי להרים, ולא להוריד ליגה! מצוידים במצב רוח טוב ומזג אויר נוח קריר ושמשי, עשינו את הדרך מהצימר שלנו ב- St. Maragrate’s Bay העיירה ההיסטורית הציורית השכנה, לעיר המחוז, ואחת הערים החשובות באנגליה כולה: דובר.
התחלנו בשיטוט בצהריים המוקדמים בסביבת העיירה שמזכירה יותר מכל את טבריה שלנו מבחינת הפוטנציאל הלא ממומש. קו החוף הדרומי הוא אחד היפים והמרשימים באנגליה, כאשר היריבה ההיסטורית צרפת מבצבצת לה מעבר לקו הרקיע לסירוגין, מעבר לעניי הסערה.
עוצמתו של הים הצפוני, במיוחד באיזור התעלה נראית כאן בשיא כוחה ויופיה, כאשר בראש ובראשונה בולטים הצוקים הלבנים שמפרידים בין גלים שחורים לכרי דשא ירוקים. גם טירת דובר, הטירה הגדולה בממלכה שנראית מכל נקודה בעיר, היא אחת היפות והשמורות, והיא בהחלט יעד מומלץ לביקור.
אך לדובר עצמה, העיירה השלווה (מדיי) לא היה מה להציע בצהרי שבת אלה, לכן פנינו לפאב במרכז העיר כדי להתחיל להרגיל את הגרונות שלנו לבירה קרה. באותו פאב פגשנו כתב, צלם ואוהד כדורגל מקומי שהתעניין בטיול שלנו, והבטיח להעלות את התמונה לעיתון המקומי
לאחר מופע רחוב מרשים ושיטוט חסר מטרה ברחוב המרכזי של דובר, נסענו לאצטדיון. החנינו את הרכב במגרש החניה המאולתר סביב מגרש הרגבי, ועלינו במעלה הרחוב המוביל למגרש. האצטדיון, שיציעו המרכזי בנוי עץ היה מרשים ביופיו. ממעלה היציע, נגלה בפני הצופים נוף מרהיב של יער עבות, הגובל במגרש המוריק הזוהר. מחשבותינו באותו רגע למביאי הכדורים שצריכים לחפש את הכדור בסבך הזה…
פנינו למשרדי המועדון כדי לפגוש את פרנק קלארק, מזכיר המועדון החביב, שקיבל מאיתנו את הפלאק והדגל, והחזיר מתנה מצידו – חולצה! פרנק היה טייס בחייל האויר הבריטי, ולאחר מכן בבריטיש אירווייס, וביקר מספר פעמים אצלינו בארץ. מדהים שמשיחה של חמש דקות הבנו שכבודו מתנגד נחרץ של בוריס ג׳ונסון שבאותם ימים רשם את דקותיו האחרונות בתור ראש ממשלת בריטניה.
לאחר מכן – התחיל נוהל טרום-משחק שכלל בירה נוספת בלאונג׳, צ׳יזבורגר או נקניקיה שלא שווים את הנייר עליה מודפסת הקבלה, והמתנה לאקשן המרכזי – המשחק. מדהים איך שאנשים מבוגרים, רציניים ובעלי ניסיון שכמותנו – לא אמורים לפתח ממשחק כזה ציפיות, ומדהים איך שוב ושוב אנחנו נופלים בזה.
מולנו, שיחקו בקרב תחתית (שהיה כתוב עליו תיקו שניתן היה לראות עוד מסקוטלנד) הקבוצה המקומית, שנתפסת גם בקרב אוהדיה לקבוצה משמימה (עוד כולם פה בטראומה מהירידה לליגה השישית), ומולה, פארנבורו, שכבר מספר שנים ברציפות זוכה בתואר המפוקפק של קבוצה הסופגת את המספר הרב ביותר של שערים (יותר מהקבוצות שירדו ליגה באותן עונות). המשחק כמצופה לא התעלה לרמה גבוהה במיוחד, אך לפחות ראינו שני שערים שקבעו 1:1.