איסטלי נגד טורקיי יונייטד Eastleigh vs. Torquay United

קראו כאן על הביקור במועדון איסטלי, נגד טורקיי יונייטד, מהליגה החמישית.

.VS

0

 

1

איפה זה:

תכירו:

תאריך הביקור שלישי 25.10.22, שעה 19:45  
שם הקבוצה Eastleigh FC לשעבר Swaythling Athletic
כינוי The Spitfires
תאריך הקמה 1946  
איצטדיון Silverlake Stadium תכולה: 5,192
ליגה ומיקום (ביום הביקור) Vanarama National League (ליגה חמישית) מקום: 14/24
מתנגדים Torquay United (24/24)
אתר רשמי

הביקור:

למגרש החנייה של מועדון הכדורגל איסטלי הגענו באחר-צהריים של יום שלישי, לאחר ביקור בעיר הגדולה והיפה סאות׳המפטון. הסדרנים שקיבלנו את פנינו שכבר יצאו לפנסיה לפני מספר שנים טובות, ניראו משועשעים מאוד מהרעיון שבאנו כל הדרך מישראל לראות דווקא את איסטלי שלהם. לאחר מכן הפנו אותנו להחנות בחנייה ספציפית מאוד שכנראה נשמרה עבורנו מראש, בעמדה נוחה מאוד לברוח החוצה לפני הפקקים המעיקים הצפויים בסיום.

נכנסנו למתחם הקבלה שהיה בחלל אחד עם חנות המזכרות. חולצות כחול / סגלגל / לבן קישטו את הקירות יחד עם כובעים, צעיפים ושאר מזכרות. את פנינו קיבל הפעם לא אחר מאדון Gazz Davison שהוא ה- Head of Community של המועדון שבסופר חביבות והתעניינות הוביל אותנו היישר לחדר ההלבשה של השחקנים ולאחר מכן ללאונג׳ כדי להתחמם ולהעביר את הזמן על שריקת הפתיחה.

בחדר ההלבשה היו נוכחים באותו רגע כמה שחקנים לא בכירים מגדילי ראש והשוער הרביעי שחשבו שאם יבואו מוקדם – יקבלו אולי מקום בהרכב. אבל לא. הם קיבלו מקסימום תמונה איתנו, וקידוח ראש מיותר. לאחר טקס הענקת הפלאק והגדל– הבטיח גאז שיתלה את הדגל במקום של כבוד יחד עם כל שאר הדגלים של אוהבדי הקבוצה מאחורי אחד השערים, ואכן זה מה שהוא עשה.

בלאונג׳ שמחנו לראות ולטעום את הבירה הרשמית של המועדון שנקראת: Spitfire מסוג Pilsner Lager שהוגשה קרה כקרח, והיא בהירה וקלילה.

המשחק זכה למעל 2,000 אוהדים, חלקם כמה עשרות אוהדי חוץ שהגיעו דרך לא קצרה מטורקיי המערבית, נציגת חבל דבון המרהיב. המשחק התעלה לרמה שלא שווה התייחסות מיוחדת, אבל מה שכן, תפסנו את הגול היחידי במשחק כאן:

המשחק כאמור הסתיים ב 1:0 ללא אירועים מיוחדים ,שהשאירו את טורקיי בתקופה אומללה, נועלת הטבלה – לסגור את האור אחריה, ואת איסטלי שהעונה מרגישה שיש להם את זה עם עוד שבוע של פנטזיות בחלק העליון – בתקוה להשיג פלייאוף בסופו של דבר.

כמובן שהחנייה ״בעמדה נוחה מאוד לברוח החוצה לפני הפקקים המעיקים הצפויים בסיום״ לא עזרה, ונשארנו תקועים יחד עם כל מאות המכוניות שיצאו יחד מהחניון, אבל אחרי יום עמוס שכזה לא נותר בנו כח לכעוס, והפקק בכלל השתחרר תוך חמש דקות בלבד – אז גם לא היתה לנו סיבה.

גלריית תמונות

גלריית וידאו

תגיבו, מה ׳כפת לכם?

תגובות