קיראו כאן על הביקור במועדון בקסטון טאון Buxton Town, מהליגה השביעית באנגליה – המועדון הממוקם הכי גבוה באי הבריטי!
איפה זה:
תכירו:
תאריך הביקור שני, 16.3.15, 13:00
שם הקבוצה Buxton FC
כינוי The Bucks
תאריך הקמה 1877
איצטדיון The Silverlands, Buxton, תכולה: 5,200
ליגה ומיקום (ביום הביקור) Northern Premier (ליגה שביעית) מקום 7/24
אתר רשמי
הביקור שלנו
העיירה בקסטון היא אחת משלוש העיירות הגדולות ב peak Dustrict שב Derbyshire. ה peak district, הוא ללא ספק אחד מהמקומות היפים באנגליה. זהו איזור טבול בירוק-עד, משובץ בכפרים קטנים, חוות, אגמים, מפלים ועוד דברים קסומים שהטבע יכול ויודע לתת… אם תהיתם מדוע דווקא בקסטון – אז תכירו את המועדון שמשחק במגרש הכי גבוה באנגליה, והוא ממוקם בדיוק 1,000 מטר מעל גובה פני הים. ואם זה לא מספיק, אז אני לא יודע מה כן…
ה Silverlands, מגרשם הביתי של ה Bucks (כך מכונים השחקנים הכחולים/צהובים של בקסטון), ממוקם בליבה של שכונת מגורים, ולמען האמת, תחושת הגובה הרב לא קיימת בו. זאת בגלל שאינו משקיף לשום פיסת נוף שתעניק למתבונן פרספקטיבה מעניינת על האיזור…
החנינו את רכבנו כאחד מדיירי הרחוב ונכנסו בשערי המגרש שהזכיר במעט את ״איצטוני״ המרמורקי שלנו. מלבד אדם בעל חזות קשת-יום שהיה רכוב על מכסחת דשא, שעשה עבודה מיותרת לגמרי בקצה המרוחק של המגרש, ומשאית מלאת בוץ – אף אחד לא בא לקבל את פנינו. החלטנו להסתובב מעט לפני שנקרא ל Mark Shenton מנהל השיווק. עברנו ליד משרדי המועדון, שהיו למעשה לא יותר מארבע דלתות לבנות בולטות ממבנה בנוי לבנים אדומות אחד ארוך. כולן היו נעולות. צעדנו לעבר היציע המרכזי המכיל את מרבית הצופים מסך כל ה 5,200 שהאיצטדיון מציע. היציע, ששמו selecta tyre stand (כנראה ע״ש אחת הפנצ׳ריות המקומיות) שכסאותיו תכולים, עמד בודד, מיותם ומלא ציפייה למשחק שהיה אמור להתקיים למחרת בערב. לצערנו, לא תכננו להישאר באיזור עד המשחק הבא, אך בעיני רוחנו ראינו את עשרות האוהדים יוצאים מגדרם בעידוד מאסיבי ממש ביציע שלפנינו (או שלא).
ירדנו לכר הדשא שלא הצטיין במיוחד בלהכיל דשא. הבוץ הקשה היה מחורר פקקי נעליים, ותיארנו לעצמנו שלא סימפטי במיוחד לזכות בתיקול על קרקע לא ידידותית שכזו. עוד שמנו לב, שהמגרש כולו בנוי בשיפוע דיי בולט ומורגש לרוחב – ותהינו אם זה משפיע באיזושהי צורה על המשחק. את Mark Shenton פגשנו לאחר מכן. מסתבר שאותה משאית מלאת בוץ שקיבלה את פניניו שייכת לו. שלא כשאר מנהלי השיווק אותם פגשנו בביקורינו הרבים, היה מארק אדם של מלאכת כפיים. הוא לא הסתפק בעבודת ניהול משרדית, אלא היה עסוק בתיקונים, שיפוצים וסידורים בתחומי המגרש. כך יעיד טרנינג הליברפול המלוכלך מאוד בבוץ אותו הוא לבש כשפגש אותנו. מסתבר שליברפול היא לא הקבוצה האהודה עליו – ולכן הוא לובש את הטרנינג שלהם ביום עבודה.
מארק קיבל מאיתנו את הפלאק לאחר שהקראנו בפניו את הכתוב, שמספר על כך שאנחנו אוהדים את הכדורגל נטול הכוכבים והכסף הגדול… נראה לנו שבמקרה הזה דיי קלענו, כי לא נראה שכוכב, או כסף גדול יתחברו מתישהו לקבוצה הסימפטית הזו, שמארק עומד בראשה, (ובהתנדבות מלאה, אגב). שוחחנו שיחה קצרה ולא קולחת שכללה בעיקר מילים לא ברורות מצידו. אנחנו שיבחנו אותו על ההישג הלא מבוטל של מקום שביעי או-טו-טו פלייאוף של המועדון העונה. הנהוני ראש אנכיים הביעו את הסכמתו לשמחתנו הרבה. לאחר מכן, מארק הוביל אותנו לחנות המזכרות הצנועה והקטנה מאוד, וכיבד אותנו בצעיף כחול ויפה על חשבון הבית. קנינו דגלון, סיכה וכמובן חולצת בית כחולה צהובה, ויש מצב שאחרי הקניה שלנו מארק יוכל לקנות שחקן נוסף לסגל.
מארק ניסה למכור לנו את מדי החוץ שהיו בצבעי אדום שחור, אבל הניצים שבינינו העדיפו את הצהוב, בניגוד ליונה שעימנו, לו דווקא קסם האדום… נפרדנו ממארק בברכות חמות, ותודות על האירוח, ובהבטחה שמעתה יש ל Bucks עוד שלושה אוהדים בישראל. עזבנו את איזור המגרש ופנינו לביקור ב Pool's Cavern – מערה ואתר הסיטורי המייצגים היטב את משאב הטבע הקסום של האיזור היפהיפה הזה: ה LimeStone.