קיראו כאן על הביקור במועדון אקזטר סיטי Exeter City, מהליגה הרביעית באנגליה, באיצטדיון סנט ג׳יימס פארק, המפואר והביתי.
תכירו:
תאריך הביקור 12.3.13, שני, 12:00
שם הקבוצה Exeter City FC
כינוי The Grecians
תאריך הקמה 1901 (בשם: St. Sidwell's United)
איצטדיון St. Jame's Park, Exeter, תכולה: 8,541 (מתוכם 3,000 בישיבה)
ליגה ומיקום (ביום הביקור) League 2 (ליגה רביעית)
אתר רשמי | ערך בויקיפדיה
הביקור שלנו
לאחר הביקור המוצלח בבת', פנינו ליעדנו הבא: אקזטר, מצויידים בציפיות גובוהות. העיר אקזטר ממוקמת דרומית מערבית לבת' במרחק שעתיים נסיעה על כביש M5 המהיר. העיר העתיקה הזו, על מעל 120,000 תושביה כיום, היוותה לימים את הגבול הדרום מערבי של האימפריה הרומית. העיר נחצית ע"י נהר ה Exe, והיא משופעת במבנים עתיקים, כנסיות ומבצרים. לטיול בעיר לא היה לנו זמן, כי לפנינו באותו היום היו עוד שני ביקורים נוספים במועדונים אחרים, לכן פנינו ישירות למתחם האיצטדיון. ה-St. James Park, (לא להתבלבל עם הקדוש של Newcastle שקיבל מאימו את אותו שם) הוא המגרש בניתי של Exeter City. המועדון עשה קולות של מועדון גדול ורציני עוד ממגרש החנייה, בו חנו מספר רכבים ממותגים בצבעי אדום שחור לבן ולוגו שני הסוסים המכונפים. נכנסנו בשערי המשרדים לא לפני שדרכנו כלאחר כבוד על שטיח גדול בכניסה שגם הוא זכה להדפסת לוגו ענק. מזכירות המועדון להן הצגנו את מטרת בואנו ואת זהותנו, לאכזבתנו לא נפלו מרגליהן, וזכינו למקלחת קרה של קבלת פנים חמוצות.
רק לאחר שציינו מספר פעמים שהבאנו דבר-מה למועדון במתנה, זכינו להתייחסות ואחת המזכירות חייגה למישהו שבטח ידע לטפל במטרידנים מארץ הקודש. מתוך אחת הדלתות האדומות צץ לו אדם חביב ביותר בשם Mark Jenkins, מנהל הפרסום של המועדון. הצגנו את עצמנו שוב, ותוך דקות מצאנו את עצמנו בלב ליבו של המועדון היפה הזה. התחלנו את הסיור בלאונג' הענק, שכלל פאב גדול, ואולם רחב ידיים – אולי מהגדולים בהם היינו. במקום הזה מתכנסים כל האוהדים לפני ואחרי כל משחק ביתי לשיר, לדבר ובעיקר לשתות. מה שמאוד בלט במקום היה החשיבה העיצובית של החלל: תמונות מהעבר הרחוק יותר ופחות של המועדון קישטו את רוב הקירות, בעוד שאר הקירות היו מעוטרים בציטוטים של שחקני עבר ופרשני כדורגל ידועים. היה נחמד מאוד לראות את ההשקעה העיצובית במקום. בעודנו מסתכלים סביב, קיבלנו מ Mark סקירה היסטורית: Exeter City מנוהל משנת 2004 ע"י קרן נאמנות המורכבת מאוהדים התורמים כספים אחת לתקופה, ואחראים למעשה על כל הנעשה בו בשיטת בחירות והצבעות. הכל החל בתקופה פיננסית קשה שפקדה את המועדון בסביבות שנת 2004 והעמידה אותו ממש על סף פירוק. האוהדים החליטו לעשות מעשה, והוציאו מכיסם כל אחד 500 ליש"ט (סכום התחלתי) כדי לכסות את חובות המועדון. כך האוהדים הצליחו להציל את הבית שלהם. המועדון מצידו, גמל להם שנה אחר-כך בשנת 2005, כאשר ה Grecians (כינוי למועדון) העפילו חצי גמר הגביע האנגלי (ה-FA Cup) בהתמודדות היסטורית בוומבלי נגד מי אם לא Manchester United. המשחק הזה גרף לקופת המועדון מעל חצי מליון ליש"ט – סכום ממנו חי המועדון עד היום בכבוד רב. כמה כיף לראות כזה מועדון גודל שמנוהל ע"י האוהדים עצמם, ולא ע"י גוף פיננסי גדול ושבע… המשכנו בסיור עד שנעצרנו ליד תמונה מוזרה: לא הבנו את הקשר בין נבחרת ברזיל לקבוצה שאנו מבקרים בה באותו הרגע… להלן התמונה ולהלן ההסבר:
הידעת?
המשחק הרשמי הראשון של נבחרת ברזיל מאז ומעולם, היה דווקא נגד המועדון האנגלי הקטן הזה. בשנת 1914, יצאה Exeter City למסע משחקים היסטורי בדרום אמריקה. במהלך מסע המשחקים הזה, הקבוצה שיחקה 8 משחקים, ביניהם משחקים נגד קבוצות מברזיל וארגנטינה. המיוחד במסע זה היה, שאחד למעשה הראשון של נבחרת ברזיל מאז ומעולם. תוצאת המשחק שהתקיים באיצטדיון של Fluminense, לא מוכרת באופן מוחלט. יש הסבורים כי Exeter הפסידה 2:0, ויש הטוענים כי שהמשחק הסתיים ב 3:3. לזכר אותו מאורע היסטורי, גם כיום מתקיימים אחת לתקופה משחקי ראווה בין הנבחרת הטובה בעולם, למועדון המיוחד הזה. המשיכו לקרוא כאן >>>
הסיור נמשך בנבכי מסדרונות הפתלתלים מכוסי השטיח העבה מקיר-לקיר של המועדון שהיה עמוס באולמות לאונג' מכובדים יותר בקומה העליונה – וגם כאן – אינסוף תמונות של המועדון עשרות שנים לאחור, תמונות של אוהדים בשחור לבן, תמונות של שחקנים שבוודאי כבר לא איתנו, ומיסגור פוסטרי משחק ותוכניות משחק מקוריים כמובן משנים עברו. היתה ממש הרגשה של מוזיאון בשיטוטנו בחדרים אלה. כמה כבוד נותנים שם לעבר – וכמה שזה אומר על העתיד! הגענו לארון הגביעים הצנוע של המועדון שהכיל דגלים מגינים וגביעים ממשחקי פלייאוף L2 לא מוצלחים מהשנים האחרונות, עליות ליגה מה Conference משנת 2008, וגולת הכותרת: משחק חצי גמר הגביע נגד Manchester United בשנת 2005 – בדמות הצלחת שעומדת במרכז הארון. המשכנו אחרי Mark לאיזור תאי הצפייה. היה זה מסדרון ארוך ממנו נפתחו דלתות לתאי הצפייה שהיו מפוארים ועמוסי ריהוט ביתי שכל ספונסר דאג להציב בתאו. על כל דלת היה שלט עם הלוגו (איך לא) של המשפחה ו/או הארגון ששכר את התא, למען הסר ספק. לכאן הבאים שמנה והסלטא של Exeter שעתיים לפני המשחק לאכול, לשתות, ולתרום הרבה מאוד כסף למועדון. ואיזו נקודת צפייה מאפשר התא הזה… מיותר לתאר. מתחתנו נפרש כר הדשא הירוק עז של דיר החזירים לשעבר (תקראו בהיסטוריה של המועדון על תיפקודו הקודם של האיצטדיון), והזכוכית העבה שהפרידה בינינו לבין הקור העז ששרר בחוץ הוסיפה נופך דרמטי/רומנטי למראה הפנורמי המדהים. עוד יפה גם הרעיון ששורות המושבים הראשונות שמחוץ לתא – ביציע, שייכות באופן בלעדי לאנשי התא, כך שאם מישהו מבפנים התא – חפצה נפשו לראות את המשחק מהיציע – מה שעליו לעשות זה רק לפתוח את ויטרינת התא ולפסוע החוצה והנה הוא יושב כאחד האוהדים בכסא הפלסטיק הקר והקשיח. לאחר מכן, ירדנו לכר הדשא והצטלמנו עם Mark שקיבל מאיתנו את המגן של CMP.
עשה רושם שגם Mark הוחמא מהרעיון, והאינפורמציה מפיו הפכה למפורטת יותר ויותר ככל שהתידדנו… הוא הסביר לנו על הקשר ההדוק בין המועדון לבין הקהילה בעיר ועל כך שהמועדון שם לו למטרה לשקם את חייהם של עבריינים צעירים, ונערים קשי יום שפנו לפשיעה ולסמים. ללא התמיכה הזו יכולים הילדים האלה למצוא עצמם בעולם הפשע והרשע לעד. לשם כך, המועדון מחזיק כיתה, מצויידת במחשבים וציוד הדרכה מתקדם, בה מתקיימים לימודים במסגרת קפדנית מאוד של חניכה וליווי, בשילוב מסגרת ספורטיבית של קבוצת קט-רגל שמשחקת בליגה פעילה ברחבי האי הבריטי. איזה דבר מדהים זה. כל הכבוד. כאילו לשם המחשה לכל המעשים הנפלאים שהמועדון הזה עושה למען הקהילה, חלפנו באותו רגע ליד תמונה שהיתה תלוייה לה במרכז אחד המסדרונות. ראו בה אב עוזר לבנו לבעוט בכדור תוך כדי שהוא תומך בו בחום. הכותרת לתמונה: Not just About The Game… אשכרה. נפרדנו מ Mark לא לפני שהוא ליווה אותנו לחנות המזכרות של המועדון שם קנינו מכל הבא ליד, ולא ויתרנו על צעיף, סיכות, כובע, ובובה של הקמיע שהוא שילוב גנטי לא מובן של אריה ודוב. Mark הופיע לאחר שנעלם מספר דקות, מצוייד בחוברות משחק קודמות אותן נתן לנו במתנה, כמו גם חוברת הכוללת את סקירת הפעילות החברתית של המועדון בכל התחומים – ויש הרבה. קיבלנו את כל אלה בתודה ונפרדנו מהאיש היקר הזה לשלום. מהרגע למועדון הזה לפחות עוד שני אוהדים שרופים…