קיראו כאן על הביקור במועדון הנדון Hendon FC מהליגה השביעית באנגליה, באיצטדיונה הביתי Silver Jubilee Park, לונדון.
 |
.VS |
 |
0 |
2 |
איפה זה:
תכירו:
תאריך הביקור שבת, 31.3.18, 15:00
שם הקבוצה Hendon FC
כינוי The Greens
תאריך הקמה 1908
איצטדיון Silver Jubelee Park London, תכולה: 1,990 (מתוכם 298 בעמידה)
ליגה ומיקום (ביום הביקור) Isthmian League Premier (ליגה שביעית) מקום 6/24
אתר רשמי | ערך בויקיפדיה
הביקור
מגרשה הסינטטי של HENDON, הקרוי: Silver Jubilee Park או בעברית ״פארק היובל הכסוף״, היה אחד המגרשים היחידים שאיפשרו את קיומו של משחק כדורגל באותו סוף שבוע גשום. הקבוצה המקורית אותה תיאמנו את הביקור היתה דווקא Wealdstone מהליגה השישית, אך המשחק בוטל עקב הגשמים העזים. למרות האכזבה האדירה מאי ביקור במועדון כשהכל היה כבר סגור, התאוששנו מהר, ובשיחת צ׳אט פייסובק קצרה מול נציג מועדון HENDON, תיאמנו את בואנו. ללא פלאק, או דגל ונאומים, אבל עם רבה שמחה בלב לראות משחק בכל זאת למרות כל הקשיים.
לפני שהגענו למגרש של ה- Greens הממוקמים יפה במקום הרביעי (המוביל לפלייאוף העלייה), שאירחו באותו יום את Metropolitan Police (מהמקום ה-10 שלא מוביל לשום מקום), עצרנו בסניף מקומי של William Hill (זכיין הטוטו של האנגלים). שם הקרבנו כמה שילינגים בגאווה על ניצחון מקומי. לאיש שירות הלקוחות לקחה כמעט שעה למצוא את המשחק הנידח הזה במערכת ההימורים הממוחשבת, דבר שמנציח את זניחות המעמד, והעלה את רמת המוראל הגבוה ממילא בקירבנו.
לאחר צעידה של פחות מעשר דקות מהכביש הראשי של שכונת Kingsbury, הלא רחוקה מאוד מהאיצטדיון הלאומי Wembley המחודש, מצאנו עצמנו כאמור, במגרש סינטטי מטופח בעל יציע מקורה ונעים, לאונג׳ פעיל עם לפחות 100 איש שכבר שתו עצמם לדעת – בעודם צופים בליברפול מתהפכת על קריסטל פאלאס על המסך הגדול שבמרכז הפאב. מכיוון שאף אחד לא חיכה לנו, לא ציפינו לטובות, ושילמנו כל אחד 10 פאונד לכניסה, ופאונד אחד עבור כל ילד. הצהרותינו בדבר הגעתנו מישראל ובכך שיואב ועילי ילדי בר-המצווה שאיתנו בחרו לראות את המשחק הזה במקום לנסוע עם אבא לקאמפ נואו – לא עשו רושם כנראה על אף אחד, ולא קיבלנו אפילו הנחה – אבל לא משנה. שיקנו שחקן או שניים בכסף הזה.
לאחר הצטיידות בחולצת משחק בצבע ירוק משגע (היצרן: אדידס), צעיף וסיכות כדי שתהיה הוכחה שהיינו כאן, תדלקנו את הילדים ואת עצמנו בהמבורגרים, בירות וחטיפי צ׳יפס שנישארו איתנו מהפעם הקודמת באנגליה, וחיכינו לשריקת הפתיחה. אט אט הגיעו כל המי ומי של גיל הזהב המקומי. גם הבחורצ׳יק עם הכלב הענק ואישתו הבלונדינית השופעת הנושקת ל-65 חורפים הגיעו, והצטופפו עימנו על כיסאות הירוק –שחור הצופים לפלא הסינטטי.
המשחק החל. אני תמיד מנסה לדמיין קבוצות ברמה של הליגה השביעית משחקות נגד קבוצות הדגל שלנו. למשל, כמה היה נגמר משחק בין HENDON אותה אנו רואים היום נגד קבוצות כמו הפועל באר-שבע או מכבי תל-אביב שלנו. עוד לא הצלחתי להגיע למסקנה חד-משמעית. אני טוען שהמשחק היה מסתיים בניצחון של הקבוצות שלנו, אך לא בתבוסה. אולי 2:0 קטן. העוצמות, המהירות, החוסן הגופני והכושר של השחקנים האנגלים (גם ברמה הזו), הן אדירות. ורואים את זה כשרואים משחקים ממש מקרוב כמו שראינו את זה למשל. אין דקה של נחת. תמיד רצים, תמיד פותחים, לא תמיד נראה טוב ולא תמיד כל מסירה מדוייקת, אבל תמיד השחקנים בתנועה. כולם. בכל מקרה, המשחק לא התעלה לרמה של לספר להורים שהיית בכזה משחק. האנקדוטה הכי מעניינת אולי הקשורה לכאן היא שאחד משחקני היריבה METROPOLITAN POLICE, ששמו Brandon Diau הקונגולזי שנולד בגרמניה, שהיה שחקן של הפועל עפולה בשנת 2014 ושיחק בליגה הלאומית הקטנה שלנו. איזה גבר. חבל שכמה דקות אחרי שעלינו על העובדה הזו הוא על כל 190 הס״מ שלו, נפל על כתפו, פרק אותה, וירד מהמגרש באלונקה, כשכל ה-200 פניסונרים שביציע ואנחנו – מריעים לו ומאחלים לו פסח כשר ושמח במיון הטראומה.
בעת הפסקת המחצית, ניגש אלינו אדם חביב בשם Simon Lawrence. סימון היה זה איתו התכתבנו לפני המשחק, והוא במקרה גם אחד ממנהלי הקבוצה. סיימון, או בשמו המקורי – שמעון, שחצה כבר את גיל 60, הוא שחקן פעיל של ותיקי קבוצת ״מכבי לונדון״ – והוא סיפר לנו על ביקורים רבים של הקבוצה שלו בארץ במחנות אימונים ומשחקים אחרים נגד ותיקי קבוצות מקומיות בישראל. סימון היה חביב ביותר והרחיב בפנינו קצת על המועדון באומרו שהנדון הוא מועדון מאוד יהודי, אך עם זאת מאוד אירי – שילוב מנצח – תודו. בהנדון שיחק עד לא מזמן שחקן ישראלי צעיר (ששכחנו בינתיים את שמו), ואמר שרוב הקהל שאנחנו רואים כרגע ביציע הם יהודים. הודנו מאוד לידידנו החדש סימון על הדקות שהוא בילה במחיצתנו, והוא מצידו היה גאה מאוד לארח אותנו ואת הילדים במסע בר-המצוה שלהם.
עם חלוף הדקות, הירוקים התחילו לחבר משחק טוב יותר, ובדקה ה-71 כבשו את הראשון מרגליו של Spargue, כאשר בדקה ה-82 Walker מוסיף עוד אחד, וחותם את תוצאת המשחק. תוצאת המשחק שלחה את הנדון להמשיך להתמודד בעונה נהדרת על העליה דרך הפלייאוף, ואת מטרופוליטן פוליס לתכנן את ההסעות לים בקיץ, כי הם קבורים עמוק במרכז הטבלה ללא עניין מיוחד בהמשך. נפרדנו מחברינו הירוקים בברכת פסח שמח וכשר למרות החמץ ובשר החזיר שכולנו חווינו היום, ובברכת להתראות בקרוב – עוד יומיים נראה שוב את הנדון – בחוץ הפעם נגד WINGATE & FINCHLEY – יעדנו הבא.
