קיראו כאן על ביקור במועדון יורק סיטי York City, מהליגה הרביעית באנגליה, במשחק מכריע על ההשרדות נגד Bury שהתקיים ב Bootham Crescent, יורק.
 |
.VS |
 |
1 |
0 |
איפה זה:
תכירו
תאריך הביקור שלישי, 17.3.15, 19:45
שם הקבוצה York City FC
כינוי The Minstermen
תאריך הקמה 1874
איצטדיון Bootham Crescent, York, תכולה: 6,355, מתוכם: 2,599 בישיבה
ליגה ומיקום (ביום הביקור) League 2 (ליגה רביעית) מקום 20/24
אתר רשמי | ערך בויקיפדיה
הביקור שלנו
משחק הליגה הרביעית שהתקיים בשעה 19:45 הפגיש את הקבוצה המקומית – יורק סיטי, הממוקמת בתחתית, מול בארי המפתיעה שמתמודדת חזק על הזכות לשחק בפלייאוף. הגענו לשערי הבות׳האם קרזנט בשעה 5 בדיוק. הבות׳האם קרזנט הוא אחד האיצטדיונים האותנטיים שנשתמרו בקפדניות כמעט ללא שיפוצים או שינויים מיום הקמתם. במלחמת העולם השנייה, אחד מיציעיו שימש כמחסה להאנגר של חיל האויר המלכותי, וכשהגרמנים ניסו להפגיזו מן האויר, הפצצות נחתו על בתים סמוכים.
מר John McGhee, הג׳נרל מנג׳ר בעל השיער האפור, חיכה לנו להפתעתנו מחוץ למשרדי המועדון, לבוש בחליפה מהודרת, ועניבה מרשימה בצבעי המועדון – אדום לבן כחול. לאחר לחיצת הידיים והמילים החמות שהפכו להיות כבר נוהל בכל מפגש, נכנסו אחריו פנימה אל תחומי המועודן. ראשית, לקח אותנו ג׳ון לחדר ההלבשה של השחקנים, שהיה מסודר מתוקתק ומוכן לשריקת הפתיחה בעוד כשלוש שעות: מעל ספספלי העץ שהיו מקובעים לכל דופן בקירות המחופים, היתה תלויה חולצת המשחק, ולמרגלותיה המכנסים, הגרביים והנעליים של השחקן. ג׳ון ביקש לא להעלות את התמונות שצילמנו לפחות עד לתחילת המשחק – כדי שחס וחלילה אוהד של בארי שיצפה בתמונות ידע בדיוק מי פותח בהרכב… לאחר מכן נכנס לחדר פנימי בתוך חדר ההלבשה והצביע על מעין אמבט גדול, בנוי שיש. ג׳ון אמר שזהו האמבט המקורי שנבנה יחד עם המגרש אי שם בשנת 1932, ושכיום הוא אסור לשימוש עקב הסכנה בהקמת רשת חברתית של זיהומים ומחלות במי הרחצה המשותפים. כששאלנו למה לא מפרקים את הפלא האדריכלי – ענה לנו ג׳ון שהאמבט נבנה על קיר תומך, וכל פגיעה בו תמוטט את הקומה העליונה… אז ויתרנו על הרעיון.
עלינו אחרי ג׳ון לקומה העליונה – לחדר המנהלים – ה BoardRoom, שם מתכנס דירקטוריון הקבוצה לכמה שעות טובות לפני כל משחק, לסעודה וכוס תה. החדר היה עמוס בתמונות, קטעי עיתונים, גביעים ומזכרות ממשחקי עבר. צדה את עינינו במיוחד תמונה ישנה מאוד בשחור לבן של ארבעה שחקנים לאחר משחק: כולם נראים מזיעים ומלוכלכים מבוץ, מחזיקים כוסות תה לבנות, ואחד מהם אף מגדיל להחזיק סיגריה דלוקה. הפנים המאושרים של השחקנים הללו – אלה היו פניה של יורק, ״קוטלת הענקים״ שניצחה במהלך הקריירה הארוכה שלה קבוצות פאר רבות.
ג׳ון התעכב בהסבריו המפורטים כמעט על כל חפץ שהיה שם בחדר. היה לו ממש איכפת להעביר את מסורת הקבוצה שהוא עומד בראשה מזה שנה, לאחר שפרש מתפקידו כרואה חשבון בפירמה מכובדת – ועל כך מגיעה לו תודה רבה. לאחר המצגת, נפרדנו כדי לאפשר לג׳ון לעבוד, ולהכין את האיצטדיון לאירוח המשחק החשוב, ואנו פנינו לפאב השכונתי הקרוב – שנמצא במרחק של 20 מ׳ בדיוק מהכניסה לבות׳הם קרסנט. לאחר שבילינו את השעה וחצי הבאות בלהבין למה לעזאזל מתרחשת ממש מולנו עיסקת ביצים בקנה מידה בינלאומי, (עזבו, לא תבינו לעולם) וירדנו על כמה פיינטים טובים, חזרנו למתחם האיצטדיון שכבר התמלא אט אט באוהדים. חנות המזכרות של מועדון הכדורגל של יורק היתה מהגדולות והמושקעות בהן ביקרנו. החנות הציעה סוגים רבים ומגוונים של רפליקות בית וחוץ ולכל מזג אויר. כנהוג במסורת קנינו חולצה וצעיף, וחזרנו לפאב האוהדים שנפתח בינתיים. הפאב היה חמים ונעים, צבוע בצבעי אדום וכחול, ובליבו הבאר הצבעוני והתוסס באופן מיוחד, שהיה שוקק חיים באותו הרגע. דיי הצטערנו שביזבזנו את חוויית השתיה שלנו בפאב המוצלח פחות, אבל שריקת הפתיחה התקרבה ופנינו להכנס לתחומי המגרש.
לאחר הפרדות דיי מצערת מ-18 פאונד כל אחד (פעם ראשונה שהסינדרלות באמת משלמים על משחק), ומעבר ב Turntiles הצרים, התמקמנו ב David Longhurst Stand שנקרא ע״ש אחד מחשקני יורק שנפטר על כר המגרש מהתקף לב במהלך משחק מול Lincol City, אי שם בשנת 1990 .היציע היה ממוקם מאחורי אחד השערים, וסיפק זוית צפיה נהדרת על איכויות הבוץ האנגלי שהיה נפוץ ברחבת השוער. בכל מקרה, ישבנו קרוב ככל שניתן לגרעין הקשה של האוהדים של יורק שהכיל בעיקר נערים צעירים ומחוצ׳קנים, שעשו הרבה שמח במהלך כל המשחק. אך למרות זאת – וגם כאן, קפאנו מקור. לא עזרו לנו ההכנות המוקדמות במלון עם הפליזים, הכפפות והכובעים, לראות משחק בשמונה בערב, בחודש מרץ, בחוץ – זה פשוט קרררר…. והיה ממש קר. אולי הכי קר ממה שחווינו עד עתה.
אותו דבר יכלו להגיד שחקני יורק, שחטפו את הגול היחיד במשחק כבר בדקה ה-9, מרגליו של Soares לאחר פריצה מאגף ימין.
למרות הפיגור המוקדם, היה למינסטרמן זמן רב לחזור למשחק, אבל אותו הערב לא היה יוצא דופן עבור הקבוצה הנחמדה הזו שחוותה עונה מחרידה, ולאחר אינספור נסיונות סרק והחטאות שלומיאליות ממש – נפרדה משלוש נקודות נוספות גם בבית. הודינו לחברים באדום לבן כחול, והמשכנו במסענו ליעד הבא: וויטבי!
