קיראו כאן על הביקור במועדון נאנטוויץ׳ טאון Nantwich Town, מהליגה השביעית באנגליה, בוויבר סטדיום Weaver Stadium, ננטוויץ׳.
תכירו:
תאריך הביקור 19.4.14, שבת, 10:00
שם הקבוצה Nantwich Town FC
כינוי The Dabbers
תאריך הקמה 1884 (בתור Nantwich FC)
איצטדיון The Weaver Stadium, תכולה 3,500 (300 מהם בישיבה)
ליגה ומיקום (ביום הביקור) Northern Premier (ליגה שביעית) מקום 17/24
אתר רשמי | ערך בויקיפדיה
הביקור שלנו
למועדון הכדורגל של נאנטוויץ' המשחק בליגה השביעית, הגענו בבוקרו של יום שבת נעים ושמשי. לפנינו תכנית גדושה במשחקים וביקורים, והתכנון היה לבלות במועדון לא יותר מכחצי שעה. ב 9:30 בדיוק שמנו פעמינו ממגרש החנייה לעבר חנות המזכרות של המועדון שהייתה פתוחה לרווחה – כנראה שלכבודינו. המנהל העסקי של המועדון Michael Chatwin תיאם לנו פגישה עם Janet Stubbs מזכירת המועדון, והיא, אשה נאה ביותר, לבושה בשמלה פרחונית ונעלי עקב כמעט בלתי אפשריות, קיבלה את פנינו בחיוך בלונדיני חם ורחב. התפאורה במקום היתה מושלמת: חנות המזכרות היתה מאובזרת היטב בחולצות, צעיפים, כובעים, ושאר כל טוב ממותג בצבעי כחול-צהוב-ירוק-לבן של המועדון.
לאחר כמה מילות הקדמה על הדרך הארוכה שעשינו מהארץ עד הלום, והשתאותה של גב' סטאבס על המאמץ, פנינו להעניק לה את הפלאק המציין את הביקור. בהתרגשות רבה שתועדה היטב, הציעה סטאבס לערוך לנו סיור בתוך נבכי המועדון. עקבנו אחריה דרך גרם מדרגות מעוטר בשטיח בצבע בורדו, כאשר על כל הקירות מצדידינו תמונות של אוהדים, שחקני עבר ומאמנים. את המקום הנכבד ביותר תפסה תמונת הזכייה ההיסטורית של המועדון הקטן הזה ב FA Vase מ 2006 (שזה הגביע האנגלי לכל קבוצות ה Non-League, כלומר: כל הקבוצות מתחת לליגה הרביעית). נכנסו ללאונג' דרך דלת עץ כבדה. הלאונג' היה רחב ידיים, ונראה כמו אולם חתונות ישן. כחמישה עשר שולחנות ערוכים לסעודה הבאה (לננטוויץ' היה משחק בית באותו היום) היו פזורים ברחבה שמול הבר המצוייד בברזי בירה רבים. שאלנו את ג'נט כמה אוהדים בממוצע יש לננטוויץ' בכל משחק כאן והיא אמרה שבסביבות ה- 300. הרבה פחות ממה שהיה בעבר (בכל זאת, ליגה שביעית…). מאיזור הלאונג' המשכנו לאולם התכנסות קטן יותר, המיועד כנראה לחברים הותיקים. היה זה חדר עם בר נפרד, שבחלקו העליון היו תלוים דגלים רבים של קבוצות שונות ומשונות ששיחקו בעבר נגד ננטוויץ'. באולם הזה היו ממוקמים גם שני ארונות זכוכית צרים שהכילו את כל הגביעים הצלחות והמגינים שהמועדון זכה בהם מיום קיומו. כמובן שלכבוד הרב ביותר זכה הפלאק הציין את הזכיה ההיסטורית ב-2006.
מהאולם הקטן יצאנו ישירות לחלקו העליון של היציע המרכזי הפונה לכר הדשא. היה זה היציע היחידי בישיבה. כל שאר היציעים היו מצויידים בטרסות עם מעקות הישענות צבועים לבן. כיסאות שחורים וירוקים עיטרו את היציע, כאשר המילים NTFC המורכבות מכיסאות לבנים בלטו להן בנוף הפלסטיק. ירדנו לכר הדשא. אודי ויניב פתחו בריצת אמוק, פרשו ידיים ודמיינו עצמם כאוירונים ממריאים בשמי אנגליה, לאחר כיבוש שער נוסף בקריירה. היה באמת נחמד שם על כר הדשא הזוהר בננטוויץ'. הרגשנו הרגשה של פיספוס קלה על כך שלא נצפה כאן במשחק הערב, אבל מה לעשות, המגרש הבא קורא לנו…
[title] הידעת? [/title]
[quote style="full"]למרות שהמועדון הוקם בשנת 1884, רק בשנת 1891, (7 שנים שלמות אחר-כך), הוא הצטרף לליגה סדירה. עד אז, במשך כל התקופה הזו, המועדון שיחק משחקי גביע וידידות בלבד. ועוד משהו – המשחק בו צפו הכי הרבה אוהדים היה בשנת 1921, בו נכחו 5,121 אוהדים במשחק נגד Winsford United.[/quote]
חזרנו פנימה לתוך תחומי המועדון. הפעם הובילה אותנו ג'נט לחדר ההלבשה של השחקנים. גם כאן, הכל היה מדוגם ומוכן מראש. בקבוקי מים, בננות, חטיפי אנרגיה, וכמובן – מקלחת ללא ברז מים חמים – כן, זה קטע כזה שמכניס את השחקנים לפוקוס כנראה לפני משחק… נחמד היה לראות מימין ללוח הטקטי של המשחק מעין תעריפון קנסות, בו פורטו העבירות ששחקנים יכולים לבצע ועלות הקנס בהתאם. למשל: אי הופעה למשחק תעלה לעבריין 5 פאונד. אי הגעה בזמן למשחק, תעלה 2 פאונד. מעניין מה תעריף הקנס של שחקן מנצ'סטר יונייטד אם הוא לא מופיע למשחק ליגת האלופות…
באקט הפרידה מג'אנט ולאחר תודות ומחמאות רבות על האירוח הנפלא והסובלני, קיבלה ג'נט לידיה את הכדורגל הצהוב שקנינו יום קודם לכן, לחתימה למזכרת. ג'נט לא האמינה שאותה אנו מבקשים, אך חתמה עליו בסופו של דבר בטוש אדום עבה, והוחמאה מאוד. היא אמרה שחבל שהשחקנים לא נמצאים כאן כדי שנכיר אותם מקרוב, ואנחנו אמרנו לה שמבחינתנו היא חשובה לנו בדיוק כמוהם. תוך כדי צחוק היא ענתה ברצינות: "!This is True".
כל הכבוד לג'אנט סטאבס. בהצלחה לנאנטוויץ!
